בן לולו ואח' נ' מיקוד שמירה אבטחה שירותים ונקיון בע"מ ואח'

החלטה

לאחר שעיינתי בבקשת הנתבעת לדחיית התביעה על הסף ובקשת התובע לתיקון כתב התביעה, בתגובות ובתשובות להן, מצאתי כי דין הבקשה לדחייה על הסף להידחות ודין הבקשה לתיקון תביעה להתקבל.

הנתבעת 2 (להלן: הנתבעת), חברת גלובל אנטי טרור בע"מ, טוענת כי נרשמה והתאגדה ביום 8.3.09 והחלה את פעילותה ביום 22.8.10, וכי לא היה באפשרותה ליתן שירותים במועד התאונה שכן לא הייתה פעילה ולא היה לה תיק במע"מ. הנתבעת הוסיפה כי החברה שהפעילה את בית הספר במועד התאונה הינה חברת "גלובל אנטי טרור סקול בע"מ".

לעומתה, טוען התובע כי אין מחלוקת כי במועד התאונה הייתה הנתבעת חברה קיימת ומאוגדת כדין ואין מניעה כי העבירה את יום האימונים שנערך עבור הנתבעת 1, חברת מיקוד. לטענתו, הנתבעת וחברת גלובל אנטי טרור סקול אמנם מהוות שתי ישויות משפטיות שונות, אולם הן זהות הן בשמן, הן במנהלי החברות, לקוחותיהן עובדיהן וכיוצ"ב.

התובע טען, כי ביקש שהנתבעת תמציא לו תצהיר מטעם בעל מניות בחברת גלובל אנטי טרור סקול ובו התחייבות לפיה מדובר בחברה פעילה וערבות אישית על מנת שלא ימצא עצמו בפני שוקת שבורה בתום ההליך, אולם הנתבעת סירבה.

ההנחה הינה כי אין לחסום את דרכו של בעל דין בשערי בית המשפט, אלא במקרים חריגים. מאידך, יש לאזן מטרה ורצון זה, אל מול ההבנה שיש להגביל את תקופת ה"חשיפה" של כל אחד מבעלי הדין לתביעות, בין היתר מתוך מטרה ליצור וודאות מסחרית.

בהיות זכות הגישה לערכאות זכות חוקתית, מגמת הפסיקה היא כי היעתרות לבקשות לסילוק על הסף תיעשה במשורה:

"המדובר בסעד מרחיק לכת מאוד, שמטרתו להציב סכר על סף הדיון המשפטי בפני תובע, המבקש לעבור את הסף, להשמיע את ראיותיו ולשטוח את טענותיו לפני השופט היושב בדין. לפיכך, בבוא בית המשפט להכריע בבקשה כזו, עליו לנהוג זהירות יתרה ולעשות שימוש באמצעי חמור זה רק באותם מקרים, בהם ברור לו, לשופט, כי בשום פנים ואופן אין התובע יכול לקבל את הסעד שהוא מבקש על פי העובדות הנטענות העולות מתביעתו (ע"א 109/49). דחיהת תביעה על הסף תיעשה, רק כאשר בית המשפט משוכנע, שגם אם היה נשמע הדיון לגופו, אחד היה דינו – להידחות..." (ע"א 335/78 יוסף שאלתיאל ואח' נ' אריה שני ואח', פ"ד לו(2) 151).

הכלל הוא שבית המשפט יעדיף תמיד הכרעה עניינית על פני פתרון דיוני. בשלב מקדמי זה, בו טרם החל דיון מהותי בתובענה, בוחן בית המשפט את שאלת קיומה של עילת התביעה ובהתקיים עילה, ולו הקלושה ביותר, לא ייעתר בית המשפט לבקשת הסילוק על הסף.

משכך, לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, החלטתי שאין מקום לחסום את דרכו של התובע מתיקון כתב הטענות. ההלכה הפסוקה קובעת כי יותר תיקון של כתב טענות גם בשלבים מתקדמים מאוד של ההליך, לעיתים אף בשלב הערעור. במיוחד כך, כאשר בין הנתבעת לבין חברת גלובל אנטי טרור סקול בע"מ דמיון רב במגוון מישורים מעבר לדמיון שמן. בנוסף, במקום בו מצוי ההליך, בשלב ההליכים המקדמיים, אין לחסום את דרכו של התובע. משכך, מצאתי כי בנסיבות המקרה, יש לאפשר לתובע לתקן את כתב תביעתו. נקודת האיזון מצויה על דרך של מתן היתר לתיקון כתב התביעה וזאת בכפוף לפסיקת הוצאות שתישקל בתום ההליך.

נוכח האמור לעיל אני מורה בזאת כי התובע רשאי להגיש את כתב התביעה המתוקן וזאת לא יאוחר מיום 1.9.2012. הנתבעות תגשנה כתב הגנה מתוקן תוך 30 יום ממועד המצאת כתב התביעה המתוקן לה. אישורי מסירת כתב התביעה המתוקן יוגשו תוך 15 יום מיום הגשתו.

ניתנה היום, י"ח תמוז תשע"ב, 08 יולי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: